שימת לב לפרטים.
מושג פשוט בעצם, אבל כל כך חשוב וכל כך משמעותי, הוא נוגע בכל תחום בחיים, החל מהתארגנות עצמית, באיזה צד הכפתורים, הגרביים שיהיו לא הפוכות, וממשיך בהתנהלות בטוחה במרחב, איפה המדרכה ואיפה הכביש, מעבר חציה וצבע הרמזור. ובבית, מכשירי חשמל בסביבה, סיר חם וכדומה, וכמובן כמובן במישור התקשורתי, אבחנה בשפת גוף, הבעות פנים של בן השיח, ג'סטות וכוונות תקשורתיות ועוד ועוד.
כל מצב וכל תמונה מורכבים מהרבה פרטים, חלקם חשובים להבנת התמונה השלמה או להתנהלות נכונה בסיטואציה וחלקם זניחים. מצד אחד לילדים על הרצף יש נטייה לשים לב לפרטים, אך ''אליה וקוץ בה'', תשומת הלב הזו גורמת להם להיתפס לפרטים מסוימים ולהתעלם מן התמונה השלמה. לעיתים קרובות גם הפרטים שהילד ייתפס אליהם אינם בהכרח הפרטים החשובים.
אז מה עושים? איך מעוררים בילד את היכולת לשים לב לפרטים החשובים באמת?
לפני הכל מטמיעים בילד את המושג ״חשוב״ ״ולא חשוב״, ובכל מצב בוחנים יחד איתו את הפרטים השונים ודנים עליהם, ומקטלגים אותם כחשוב / לא חשוב ולמה. ומלמדים את הילד להתרכז ולהתמקד בעיקר במה שחשוב.
דרך אחת שאני מאד אוהבת להשתמש בה נקראת ״סיפור חברתי״, צורה שבה יוצרים באופן אישי עבור הילד מעין סיפור או תיאור מצב, כולל הקשיים שעולים ופתרונות אליהם. בדרך זו לוקחים סיטואציה ומפשיטים אותה למילים פשוטות וברורות, מלווה בסמלים או בתמונות, ומספרים לילד גם לפני הסיטואציה ובמידת הצורך גם בתוכה.
שלבים בבניית סיפור חברתי:
תיאור המצב מהזווית שהילד חווה אותה
התנהגות נאותה נדרשת,
תיאור הקושי של הילד ליישם את ההתנהגות,
מתן מקום לרגשות שמלווים את הקושי,
ודרכים ליישום ופתרונות המתאימים לילד.
אחד הימים הקשים בבית הוא יום שישי, הכנות לשבת, הלחץ והסכנות המלוות בו כמו הסירים החמים של שבת והילד מתקרב ורוצה לגעת, לטעום ולראות.
כמה אפשר להגיד "לא, זה מסוכן", "תתרחק" וכו'.
הנה לכם דוגמא לסיפור העוסק בשימת לב לפרטים בבית מול סירים חמים המונחים על הכיריים:כל יום שישי אמא מבשלת אוכל לשבת, את האוכל אמא שמה בתוך הסיר על הכיריים. בכיריים דולקת אש ומחממת את הסיר. אש זה חם, זה מסוכן, גם הסיר נהיה חם ומסוכן ואסור לגעת בו. כשאני חוזר מבית הספר אני רוצה לראות מה אמא בישלה בתוך הסיר, אני רץ מהר לסיר ופותח אותו, אבל אוי, חם, כואב. אני עצוב ובוכה, כואב לי. אבל אני מאד רוצה לראות מה אמא בשלה. כדי לראות מה יש בסיר אני יכול לבקש מאמא שתפתח את הסיר ותראה לי. אני גם יכול להמתין בסבלנות עד שהסיר יתקרר ואז אוכל בעצמי לראות מה יש בתוכו. אני זוכר - סיר חם זה מסוכן!
ואיך אפשר בלי אפליקציה לאייפד?
הפעם אני רוצה להמליץ על אפליקציה מקסימה, "הגנן" - thegardener, בה מסתתרים בין כלי הגינה והצמחים פריטים שונים ועל הילד למצוא אותם. כל מציאת פריט מלווה בפידבק חזותי וקולי, ובנוסף צבירת נקודות להגברת המוטיבציה.